אני פוחד לישון לבד

אבא ואמא ישנים ביחד ומצפים ממני לישון לבד.

יש לילות שנורא מפחיד אותי להיות לבד במיטה.

אני מרגיש הרגשה מוזרה, שאני קורא לה פחד כי חסרה לי המילה המדויקת יותר. אבל זה לא פחד כמו מכלב או ממפלצת. זה מרגיש כמו אבן שמתישב לי בלב או בבטן.

השקט של החושך מזכיר לי שאני לבד ומכיוון שאני לא רואה את אמא או את אבא אני מדמין שהם יכולים כאילו להעלם.

אני ממציא תירוצים: גנבים, מפלצות, והם מדליקים לי את האור, אבל אני לא טיפש, אני יודע שאין מפלצות.

אז אני מרגיש צמא ומביאים לי מים ואני יכול לראות את אמא. אז אני אומר שקר לי ואבא בא לכסות אותי ואני רואה אותו קצת.

אבל איך להסביר להם שהפחד הוא מלהיות לבד. לבד עם עצמי, פשוט לבד.

בחדר שלי יש מזרון ואם אני מבקש אבא או אמא באים לישון איתי וזה מאד מרגיע, אני לא לבד. אבל מאד לא נעים להם לישון ברצפה.

הם לא רוצים שאני אכנס למיטה שלהם כי זה לא נוח להם. הם אומרים שלכל אחד יש את המיטה שלו. הם לא רוצים בבית מיטות מסתובבות באמצע הלילה. למשל שאני אישן עם אמא ואבא ישן במיטה שלי. הם אומרים שחשוב להם לישון ביחד.