ילד מאומץ

ילד הוא ילד.

האימוץ היא עובדה ששייכת לרקע הביולוגי שלו והיא לא מהות הזהות שלו. זה הדבר הראשון שאני אומרת להורים שמציגים את הילד כמאומץ. למה לנדב כל כך בפומבי את הפרט הביולוגי הזה של הילד? אם לפני שנים הסתירו זאת, עכשיו חושפים זאת בחופשיות ובלי התחשבות בפרטיות של הילד.

בדיוק כמו שיש אמהות שללא צורך מספרים שהילד נולד מתרומת זרע.

יש דברים שהם של הילד ולא כולם צריכים לדעת

לפי דעתי זה כל כך אינטימי לספר שילד הוא מאומץ, בדיוק כמו להורה לספר מה הסיבה שבגללה היה מוכרח לאמץ ולא יכל להוליד ילד.

 מי להיות, מה להיות, מה הוא מתכנן לעצמו, מה הוא רוצה לספר על עצמו, זה מידע שלו בשבילו.

מאומץ או לא, כל ילד מרגיש לפעמים לא רצוי, לא אהוב, מאכזב. יתרה מכך, ילדים רבים מפנטזים לעיתים שהם בעצם מאומצים ואז הם אוהבים לדמיין שההורים האמיתיים שלהם יבואו סוף סוף להציל אותם מאלו שיש להם.

הזכות לדעת ראשון, היא של הילד.

לאחר שהילד קיבל את הידיעה או את ההסברים, בעיתוי המתאים לו, רק אז, אפשר לחשוב ביחד איתו למי ולמה לספר זאת.

לא, הגננת לא חייבת לדעת וגם לא המורה, זה לא פרט שצריך לשנות את יחסם או התייחסותם אל הילד.

לעתים, החודשים או השנים של הזנחה ופגיעה פיזית ונפשית שלפני האימוץ, משפיעים על היכולת להפיק ולאהוב את החיים החדשים. רישומים כואבים, נאמנויות ובגידות באמון, בונים לפעמים פיצול בין החיים העכשווים והעבר, יוצרים שני ילדים, שני סיפורים שונים בילד יחיד. המילים והדיבור עם הילד החצוי חיוניים כדי לחבר ולתפור את הטלאים; הדיבור חייב להיות אינטימי, מכבד ומבין.

 אבל רק כשהוא שואל או רוצה לדעת.

חשוב לא להסתיר את העובדות מהילד אבל כשהוא מוכן לשמוע. פסקי מידע ואולי קצת תמונות של המקום איפה שנולד הילד על מנת לבנות את סיפור "בראשית".

סימנים של "רוצה לדעת"באים לידי ביטוי בכך שהוא מבולבל, לא מצליח ללמוד או לא שקט. זו לא צריכה להיות הצפה במידע , לפתוח את ה"סוד", מספיק לאמר כמה מילים .

לא הכל אפשר לאמר לילד. לא הכל הוא חייב לדעת.  לא חייבים לאמר את כל האמת, ולשפוך אותה על הילד. כדאי להזהר, לדעת לדבר.

אם לגדל ילד דורש הרבה כבוד למי שהוא, לאמץ ילד הוא אקט אתי אמיץ. לכבד את השונות שלו, לאפשר לו להיות הוא, מה שהוא יכול, מה שהוא אוהב, זה האתגר!!!!!

אבל הכוונה היא לכבוד ולא ללא ציפיות; לקבלה אבל לא ללא גבולות ודרישות.

הילד הוא הילד של ההורים שלו . ההורים המגדלים אותו והמשפיעים עליו.

 פעם ילד מאומץ הסביר לי, שכשההורים שלו ימותו הוא ישב חצי שבעה, כי הם חצי ההורים שלו. אמרתי לו שככה הוא מרגיש! אבל לא חייב. אם הוא רוצה הוא יכול להרגיש ילד מלא. מענין אם גם ההורים הרגישו שהוא חצי ילד?

 ההורים האמיתים הם אלו שעושים את הכל כדי שיהיו לו חיים , ההורים הביולוגים נתנו לו את החיים.